בום ז'זוש דו מונטה

בום ז'זוש דו מונטה
Santuário do Bom Jesus do Monte

קטע מגרם המדרגות וחזית הבזיליקה
אתר מורשת עולמית
המתחם הקדוש של בום ז'זוש דו מונטה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 4 שטח האתר 26 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
מידע כללי
סוג	בזיליקה זוטרה, אתר צליינות קתולי, קפלת גולגולת, מורשת תרבותית
כתובת	טנויש
מיקום	נוגואירו א טנויש
מדינה	פורטוגל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1772
תאריך פתיחה רשמי	1772
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-קלאסית
מידות
שטח	26 הקטאר
קואורדינטות	41°33′17.8″N 8°22′37.3″W
bomjesus.pt
(למפת פורטוגל מוגדלת)   ליסבון פורטו בראגה סטובל קוימברה לייריה פארו אבורה ספרד האוקיינוס האטלנטי בום ז'זוש דו מונטה (למפת פורטוגל רגילה)   ליסבון פורטו בראגה סטובל קוימברה לייריה פארו אבורה ספרד האוקיינוס האטלנטי בום ז'זוש דו מונטה

בום ז'זוש דו מונטה (פורטוגזית Santuário do Bom Jesus do Monte - "המתחם הקדוש של ישו הטוב של ההר") הוא אתר קתולי קדוש, השוכן על מורדות הר אספיניו (Espinho), סמוך ממזרח לעיר בראגה בצפון פורטוגל. האתר מוקדש לישו הטוב ונחשב לאחד מאתרי העלייה לרגל החשובים במדינה. המכלול הוא מתחם אדריכלי-נופי המשלב בזיליקה כנסייתית, גרם מדרגות מונומנטלי שכולל דרך קדושה, קפלות, גנים, חורשה, אזור מיוער, פוניקולר ובתי מלון. האתר מוכר כמונומנט לאומי מאז 1970 ובשנת 2019 הוכרז כאתר מורשת עולמית. האתר ממחיש את המסורת האירופית של הקמת "הרים קדושים" (Sacri Monti), כפי שקודם בידי הכנסייה הקתולית בוועידת טרנטו במאה ה-16.

היסטוריה

חזית הבזיליקה

בהר אספיניו הייתה נוכחות נזירית החל במאה ה-14, וכבר ב-1373 שכנה במקום קפלה המוקדשת לצלב הקדוש. ב-1629 הוקמה במקום "אחוות ישו הטוב של ההר" אשר נוסדה בתגובה לרפורמציה הפרוטסטנטית, ואשר הקימה במקום כנסייה, שש קפלות המוקדשות לפסיון של ישו, צריפים עבור עולי רגל, וכן בנתה מחדש את המבדדים הנזיריים. האחווה מנהלת את האתר מאז ועד היום. כנסייה מעוגלת וקפלות נוספות הוקמו ב-1725 ונסלל שביל המחבר בין המבנים אשר שימש כ"דרך קדושה" (Via Sacra). בערך בשנת 1781 החליט הארכיבישוף של ברגנסה להקים את גרם המדרגות וכנסייה חדשה במקום הכנסייה העגולה שנצבה באתר, שהייתה קטנה מידי ושמצבה התדרדר. הכנסייה הנוכחית בסגנון נאו-קלאסי, הוקמה בין השנים 1784–1811. היא הוקדשה בשנת 1834, אך פנים הכנסייה הושלם רק ב-1857. הפוניקולר נוסף ב-1882 והוא מאפשר גישה אל ראש ההר, שלא באמצעות גרם המדרגות. בתקופה זו הלכו צריפי עולי הרגל והפכו לבתי מלון, והדבר מסמן את הפיכת המקום מאתר עלייה לרגל לאתר שגם מאפשר הלנת תיירים. החורש והגנים הושלמו בסוף המאה ה-19, והחל תהליך של חידוש המבנים באתר אשר נמשך אל תוך המאה ה-20. ב-5 ביולי 2015 הועלתה הכנסייה לדרגה של בזיליקה מינורית.

האתר

האתר הוא מכלול אדריכלי-נופי אשר התפתח במשך 600 שנים, הכולל מבנים ומאפיינים אומנותיים דוגמת קירות, גרמי מדרגות, חצרות פטיו, גנים, קפלות, כנסייה, מזרקות ופסלים. באזור החורש יש מערך שבילים ואגמים וכן בניינים בשימוש חילוני. המכלול כולל מבנים בעיקר בסגנון הבארוק, אך גם בסגנון הרוקוקו ובסגנון נאו-קלאסי, והם בנויים בעיקר מגרניט.

גרם המדרגות

במרכז המכלול "דרך צלב" (Via Crucis) ארוכה המובילה דרך גרם מדרגות מסוגנן בסגנון הבארוק במעלה הר אספיניו בצידו המערבי. הגרם מונה 581 מדרגות וגובהו 116 מטרים. הוא כולל קפלות שבהם פסלים המתארים את הפסיון של ישו, מזרקות, פסלים אלגוריים וגן פורמלי. גרם המדרגות מחולק לשלושה מקטעים: מדרגות הפורטיקו בחלק התחתון של גרם המדרגות, ובו 10 קפלות; מדרגות חמשת החושים בתווך שבהן שש מזרקות המוקדשות לחושים; ומדרגות שלוש המעלות בחלקו העליון של גרם המדרגות שבהן שלוש מזרקות המוקדשות למעלות הטובות - אמונה, תקווה וצדקה. גרם המדרגות מסתיים ברחבת משה שלפני הבזיליקה.

הבזיליקה

הבזיליקה תוכננה על ידי האדריכל קרלוש אמראנטה והיא נחשבת לאחד המבנים הראשונים בפורטוגל אשר נבנו בסגנון נאו-קלאסי. החזית מתאפיינת בשני מגדלי פעמונים והיא מחולקת לשלוש קומות. הקומה התחתונה מעוצבת בדמות פורטיקו הניצב על גבי ארבעה עמודים. משני צידי דלת הכניסה ניצבים פסליהם של ישעיהו וירמיהו. בקומה השנייה קבועים חמישה חלונות גדולים והיא מעוצבת כמרפסת שבה ניצבים פסליהם של ארבעת המבשרים. בקומה השלישית שולט הסדר הקורינתי ובה, נוסף על מגדלי הפעמונים, גמלון הנושא צלב. עוד קבוע בחזית סמלו של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, אשר פרס את חסותו על הכנסייה ב-1822.

הפוניקולר

הפוניקולר נבנה בידע שווייצרי החל בשנת 1880 ונחנך ב-25 במרץ 1882. הפניקולר הוא הראשון שנבנה בחצי האי האיברי, ובנוסף הוא נחשב לפוניקולר העתיק בעולם המונע בכוח כבידת מים. הפוניקולר זכה להצלחה רבה ובעקבותיו הזמינה העיר ליסבון את הקמת הפוניקולרים הפועלים בה עד היום. הפוניקולר שוכן מצפון לגרם המדרגות ומקביל לו. אורכו 274 מטרים והוא מתאפיין בשיפוע של 42%. הוא עשוי משתי מסילות נפרדות ברוחב של 1,435 מ"מ כל אחת ובמרכזה של כל אחת מהן פס משונן לגלגל השיניים של הקרונות. לכל אחד מהקרונות מיכל מים המתמלא בתחנה העליונה ומתרוקן בתחנה התחתונה, וכך מושגים הבדלי הכבידה המניעים את המערכת.

ראו גם

• בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס
• ההרים הקדושים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בום ז'זוש דו מונטה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בום ז'זוש דו מונטה
• באתר המורשת התרבותית של פורטוגל